שחלות פוליציסטיות

כל מה שצריך לדעת על שחלות פוליציסטיות

אי פוריות אצל נשים רבות יכולה לנבוע מגורמים רבים כאלה ואחרים אשר לחלק גדול מהם יש כבר פתרונות ראויים על ידי הרפואה המערבית המודרנית. אחת מן התופעות הללו היא ללא כל צל של ספק שחלות פוליציסטיות. על מה מדובר במקרה זה?

שחלות פוליציסטיות גדולות יותר משחלות רגילות ומכילות מספר גדולים של זקיקים או ציסטות קטנות. חשוב לזכור, כי השחלות הן איבר מרכזי בגוף האישה, משום שבהן מצויות הביציות. מבחינה תיאורטית הגודל של השחלות הפוליציסטיות עשוי להיות פי 1.5 עד 3 מן הגודל של השחלות הרגילות.

בדיקת אולטראסאונד

על מנת לקבוע את מבנה השחלות ניתן לבצע אולטראסאונד. זו היא בדיקה מקובלת וסטנדרטית כיום, אשר המטרה שלה היא בין היתר לראות את אגן השחלות. יש לציין, כי המראה של שחלות פוליציסטיות הוא טיפוסי, ובבדיקת אולטראסאונד יש אפשרות לזהות זקיקים קטנים ורבים המפוזרים בהיקף השחלה. לפי הגדרה מקובלת, 12 זקיקים לכל הפחות בשחלה כאשר כל אחד בקוטר של 2-9 מ"מ, כמו גם נפח שחלה מעל 10 מ"מ, מצביעים על הימצאותן של שחלות פוליציסטיות. יחד עם זאת ולמרות השכיחות של בדיקות אולטראסאונד, לא ניתן לבצע את האבחנה כאשר האישה נוטלת גלולות למניעת היריון. בנוסף לכך, הבדיקה אינה רלוונטית אם יש בשחלה זקיק בקוטר של מעל 10 מ"מ אשר מרמז שהאישה מצויה כבר לפני ביוץ.

זיהוי תסמינים

הזיהוי של שחלות פוליציסטיות הכרחי לצורך בקרה ואבחון אחר תסמונת הקשורה אליהן. התסמונת מוכרת באנגלית בשם PCOS והיא תוארה לראשונה כבר לפני מספר עשורים. על פי האבחון, קיים קשר בין המבנה המיוחד של השחלות בגוף האישה לבין הופעת תסמינים של מיעוט או היעדר ביוץ. עודף בהורמונים זכריים מוביל להופעת תסמינים אחרים, כגון שיעור יתר ואקנה.

שכיחות התסמונת

התסמונת נחשבת גורם שכיח מאוד לאי פיריון ונפוצה במערכת רבייה של נשים רבות בארץ ובעולם. אין מחקרים המצביעים על קשר מיוחד בין התסמונת לבין נשים יהודיות, אך אפשר למצוא אותה באחוזים גדולים גם בישראל.